כיצד להתמודד עם שינויים במרחב חוסר הוודאות?
משבר הקורונה ספק הסתיים ספק ממשיך אך הדבר הבטוח הוא השלכותיו הישירות על אספקטים שונים במערך האירגוני.
בתקופה זו של ניסיון חזרה לשגרה, העובדים שבים חזרה למקום עבודתם המוכר אך שום דבר למעשה לא נשאר באמת אותו דבר.
חוסר היכולת לשלוט במצב וערעור הסטטוס קוו מעלה נטייה אוטומטית להתמקדות בחוסר הוודאות המאפיין את התקופה, מה שבאופן טבעי מכניס את העובדים לפאניקה וללחצים מיותרים וחלקם אף עלולים לפתח תסמיני חרדה. במקום כזה החשיבה הרציונלית מפנה מקום למחשבות שליליות ותחושות הלחץ, המתח והתסכול תופסות מקום מרכזי, דבר המשפיע על התפקוד היום יומי של העובד וכיוצא בזאת על המערך כולו.
לכן במצבים כאלו הנדרש הוא לייצר מרחבי וודאות לעובדים ואת זה נעשה על ידי הענקת תחושת שליטה. כארגון אנו רוצים להחזיר את הוודאות ההכרחית והעשייה למנהלים ולצוותים שלנו כדי שרמת האפקטיביות לא תיפגע וכדי לפנות חזרה מקום לחשיבה המקדמת והרציונלית.
אז איך עושים את זה?
בניית חוסן מנטלי על ידי מיקוד חזק ביצירת וודאות באמצעות הפניית תשומת הלב והקשב לכאן ועכשיו, נתינת דגש משמעותי לדברים שבשליטתנו והתמקדות משמעותית בדרך להשגת התוצאה הרצויה תחזיר אלינו עובדים חזקים יותר, חסינים יותר למהמורות, יעילים ואפקטיביים יותר.
טיפים לעבודה ושיפור האפקטיביות של הצוותים:
לשמור על שקיפות בכל הנוגע למצב הארגון והתמודדות מול השינויים שחלים – שימו לב! אין מקום להבטחות מכל סוג שהוא יש לשמור על שקיפות מלאה, כמה שניתן.
לסמן ולהגדיר מטרות – המטרה להחזיר את מיקוד השליטה פנימה. הגדרת מטרות מייצרת וודאות הן בסביבת העבודה והן בסביבה האישית. לכן בקשו מהעובד לכתוב ולעבוד מול מטרות ברורות ומוגדרות ותכנן מראש את הדרך להשגתן. התמקדות בהשגת המטרות (בין אם שבועיות, חודשיות או שנתיות) תייצר יותר תחושת שליטה שתוביל למיקוד בוודאי.
לבסס את תחושת השגרה - בניית סדר יום ותכנון שבועי רגיל. תיצרו אינרציה של עשיה עודדו את הצוותים להיות פרואקטיביים תתחילו מקטן, התרכזו בלתעדף משימות ורישמו לפחות 3 כאלו כדי לבסס תחושת שגרה וודאית. המשיכו או התחילו לקיים סטטוסים נדרשים והתרכזו בניהול מקדם ושפה תקשרותית חיובית ומצמיחה.
העברת מסרים באופן חד משמעי שאינו משתמע לשני פנים – היו ברורים במסרים, אל תשאירו מקום לספקות או לאי וודאות. ספקות ואי וודאות מובילים לתסכולים, פחדים וחרדות ולירידה בתפוקת העבודה. היו ברורים ורדו לפרטים כמה שניתן – צרו וודאות גם אם מדובר במסרים לא נעימים.
לתת מקום לתחושות – ניהול שיחות אישיות מסודרות עם העובדים שבמהלכן נותנים מקום לעולמם הפרטי. התעניינות, הקשבה פעילה, מתן תשומת לב אמתית למגוון התחושות איתן נאלץ להתמודד העובד בתקופת המשבר.
ולסיום:
פחד הוא אחד המניעים העיקריים שלנו אך הוא גם אחד המעכבים הכי גדולים שלנו אם לא נדע לנהל אותו נכון , ולכן דעו שפחד ממה שיקרה הוא פחד ממשהו שעדיין לא קרה ואם אכן קרה זה לא אומר שמה שאולי קרה בעבר בהכרח יקרה גם בעתיד. הפחד מתקיים בעיקר במחשבות שלנו והדרך הכי טובה לצמצם את הפחד הוא לשנות את קו המחשבה להכיר בדברים הטובים, בהזדמנויות ובלמידות החדשות שתקופה כזו מביאה איתה. התרכזות בעשייה ובוודאות מפנה מקום ב"פס הרוחב" שלנו ובדיוק כאן נכנסות המון הזדמנויות ליצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא.
תזכרו משברים הם הזדמנויות לחשיבה מחוץ לקופסא – המצב מכריח אותנו לשנות ולהתגמש ולשנות את הדרך שבה היינו רגילים לראות את הדברים גם כארגון וגם כפרטים אם נשחרר את הלחץ והפחד נוכל .לתת יותר מקום לחלקים היותר יצירתיים שלנו ומשם, כן כן משם, יכולים לצמוח דברים מדהימים.